החלטה בתיק בש"א 182515/06

1.         בפני שתי בקשות לדחיית ו/או מחיקת כתב תביעה על הסף.

בבש"א 182515/06 מבקשת משה סנדרוביץ ובנו בע"מ (להלן: "החברה") לדחות את התביעה העיקרית על הסף.

בבש"א 177310/06 מבקשות עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב  (אשר יכונו: "העירייה") לדחות את התביעה שכנגד על סף.

2.         התביעה העיקרית הוגשה על ידי עיריית תל אביב נגד משה סנדרוביץ ובנו בע"מ - תביעה כספית ותביעת פינוי.

3.         בכתב התביעה העיקרי נטען, כי בתחילת שנת 1993 פנתה חברת נתיבי איילון בשיתוף עם העירייה, והגיעה להסדר עם החברה ולפיו תפנה החברה שטח מסוים מפלטות ברזל ובפועל פינתה החברה רק חלק קטן מהשטח העירוני ולאחר שהוקם גשר ההגנה שלצורך בנייתו הושג ההסדר, שבה החברה והשתלטה על השטחים שפינתה ואף תפסה שטחים נוספים ופלשה בשנת 1997 לחלק מהשטח העירוני.

בסעיף 6 לכתב התביעה נטען, כי לצורך הגשת התביעה יאותחל יום הפלישה החל מיום 15/3/99.

4.         התביעה היא לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים מיום 15/3/99.

5.         התביעה שכנגד היא תביעה שהוגשה על ידי החברה נגד העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תביעה שמהותה "צו עשה" המורה לנתבעות להגיש תכנון בנייה כולל לשטח, כפי שנעשה לגבי שטחים סמוכים ודרישה להורות לנתבעות לבטל את ייעוד ההפקעה וכן תביעת פיצויים בגין הקפאת הליכי תכנון במשך "עשרות בשנים" והזנחת השטח.

6.         באשר לבש"א 182515/06:

החברה טענה, כי דין התביעה העיקרי להידחות על הסף בגין טענת התיישנות.

החברה טענה, כי דווקא מבקשה לדחייה על הסף שהוגשה על ידי העירייה, ובה נטענה טענת התיישנות, ניתן להיווכח, כי דין התביעה הראשית להידחות על הסף בטענת התיישנות.

ב"כ החברה היפנה לפסק דין בע"א 289/65 רובינשטיין נ' רון ואח' פ"מ כ (1) 505 שם נקבע לטענתו, כי כאשר נתבע מעלה טענת התיישנות בנוגע לתביעה עיקרית, קיימת הדדיות באשר לטענת ההתיישנות גם בתביעה שכנגד.

ולפיכך, אם העירייה טוענת, שהתביעה שכנגד התיישנה, יש לקבל את הטענה גם לגבי התביעה הראשית.

6.         באשר לבש"א 177310/06:

העירייה טענה, כי יש לדחות את התביעה ממספר נימוקים:

א)         לא ניתן היה להגיש את כתב התביעה ככתב תביעה שכנגד כיוון ששתי התביעות אינן עוסקות ברקע עובדתי דומה אלא התביעה שכנגד נולדה על רקע עובדתי שונה לגמרי מיסודות התביעה המקורית.

ב)         חוסר סמכות עניינית - על פי סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984, אין סמכות עניינית לבית משפט השלום לדון בתביעות הנוגעות למקרקעין.

כמו כן חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס  2000 הקנה סמכות ייחודית לבית המשפט לעניינים מנהלים לדון בעתירות נגד החלטה של רשות, ועתירת החברה לביטול הפקעות ושינוי יעוד קיים, היא עתירה הנופלת בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים.

לחלופין - סמכות המסורה לבג"ץ (ראה סעיף 10 לבקשה בבש"א 177310/06).

ג)          התיישנות ושיהוי.